פסק-דין בתיק ב"ל 46017-09-13

1.         זהו ערעור על החלטת הוועדה לעררים לעניין אי כושר, מיום 31/7/13 ("הוועדה"), אשר קבעה שהמערער לא איבד 59% מכושרו להשתכר ("ההחלטה").

2.         עניינו של המערער הוחזר לוועדה לפי פסק דין מיום 26/2/13, שניתן בהסכמת הצדדים ("פסק הדין"). על פי פסק הדין (ב"ל 12- 08- 22013) הוחזר עניינו של המערער לוועדת העררים לאי כושר, בהרכבה הקודם, על מנת שתתייחס לחוות הדעת של המומחה לרפואה תעסוקתית, ד"ר שולסברג מיום 19/5/11, ותקבע האם יש בה כדי לשנות מקביעתה.

3.         טענת הערעור העיקרית היא שהוועדה לא ניתחה את חוות הדעת כמתחייב מהוראות פסק הדין. לפי הטענה, הוועדה לא נימקה מדוע אינה מקבלת את מסקנותיו של ד"ר שלוסברג.

4.         לטענת המשיב, הוועדה קיימה דיון נרחב בחוות הדעת של ד"ר שלוסברג, התייחסה לכל המסמכים הרפואיים והליקויים מהם המערער סובל. נטען כי החלטת הוועדה מפורטת ומנומקת ולא נפל בה פגם משפטי.

5.         לבית הדין הסמכות לבחון האם נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה (סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995).

במקרים קיצוניים של חוסר סבירות בהחלטה של ועדה מסוג זה, רשאי בית הדין להתערב ולראות בחוסר הסבירות האמור משום טעות משפטית. זאת משום שוועדה לעררים, בשונה מוועדה רפואית, פועלת בתחום שאינו רפואי טהור. אולם, יש ליתן את הדעת כי התערבות כזו של בית הדין תוגבל למקרים קיצוניים של חוסר סבירות (דב"ע שם/01-1318 עטיה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60). 

6.         מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה:

ביום 31/7/13 התכנסה הוועדה, הקשיבה לטענות בא כוח המערער שהתלווה אליו ולתלונות המערער לפניה, ורשמה אותן בסעיף ג' לפרוטוקול. הוועדה עיינה בחומר הרפואי שהועמד לעיונה, לרבות פרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים בה אובחנו הליקויים הרפואיים מהם המערער סובל, חוות דעת עובדת סוציאלית מיום 9/1/11 ואישור רופאה תעסוקתית ד"ר אירנה מוסטובוי מיום 15/11/07. הוועדה הסבירה כי המערער מסוגל לעבוד בהיקף מלא בעבודה משרדית כפי שהוכשר אליה, היינו הנהלת חשבונות. לדעת הוועדה, אין בליקוייו של המערער כדי להסביר עבודה בהיקף חלקי בלבד. לאחר שעיינה בחוות הדעת של ד"ר שלוסברג מיום 19/5/11, קבעה הוועדה כי אינה מסכימה עם מסקנותיו. באשר לליקויים האורטופדיים בגינם ציין המערער שהוא מתקשה לתפקד מעבר לחצי משרה בשל הופעת כאבים בצוואר, בגב תחתון וביד שמאל - לדעת הוועדה מדובר בחומרת ליקויים בדרגה קלה, למעט הנכות ביד שמאל שהיא בדרגה בינונית, ולגביה מדובר בנכות מולדת, כאשר יד שמאל משמשת כיד עזר. הוועדה הסבירה כי "בהתחשב במצבו הרפואי: האורטופדי, הנשימתי והנפשי מסוגל לעבודה בהיקף מלא בעבודה משרדית בהתאם להכשרתו". הוועדה סיכמה וקבעה כי יש לראות במערער כמי שלא איבד כדי 50% מכושרו לעבוד.

7.         לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח בפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה כי הוועדה פעלה כדין ודין הערעור להידחות.

8.         בהחלטתה מילאה הוועדה אחר הוראות פסק הדין, והתייחסה לחוות דעתו של ד"ר שלוסברג באופן מנומק ומפורט. יש ליתן את הדעת לכך שהמומחה מטעם המערער ציין בחוות דעתו כי המערער מסוגל לעבודה בהיקף משרה מירבי של 50% "כי אחרי 4 שעות הוא מתחיל לסבול מכאבי צוואר וגב תחתון, היד השמאלית, למרות שאינה עובדת מתחילה להירדם ועליו לנוח מיידית". הוועדה נתנה דעתה לכל אחד מהליקויים האורטופדיים והתייחסה לתלונות המערער בדבר השפעת הליקויים הללו על כושר עבודתו. הוועדה אף ניתחה את האמור בחוות הדעת, באופן ברור המאפשר מעקב אחר הלך מחשבתה. בעוד שד"ר שלוסברג מצא שהמערער מסוגל לעבודה בהיקף של 4 שעות ליום, הרי שלדעת הוועדה, המערער מסוגל לבצע עבודות משרדיות בתחום הכשרתו (הנהלת חשבונות), בהיקף מלא. הוועדה הסבירה כי הליקויים האורטופדיים בגינם המערער טען כי הוא סובל מכאבי גב, תחושת נימול בידיים, יד שמאל חלשה, הינם בדרגת חומרה קלה, ולכן אין בהם כדי להשפיע על כושר עבודתו של המערער.

9.         המסקנה העולה מהאמור לעיל היא שהחלטת הוועדה מנומקת באופן מפורט וברור, נסמכת על מצבו הרפואי של המערער, ולא מצאתי שנפלה בה טעות משפטית.

10.       לאור כל האמור לעיל - על כן הערעור נדחה בזאת.

11.       אין צו להוצאות.

12.       הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

ניתן היום, כ"ח טבת תשע"ד, (31 דצמבר 2013 ) , בהעדר הצדדים ויישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: